doc.cheap

doc.cheap הוא שרת MCP מרוחק: אין מה להתקין. נקודת הקצה שלו היא https://mcp.doc.cheap/mcp, ב-Streamable HTTP. בעוזר שמקבל שרתי MCP מרוחקים (לרוב בהגדרה בשם מחברים, אינטגרציות או כלים) מוסיפים שרת חדש ומזינים את כתובת ה-URL הזו; בלקוח שמוגדר דרך קובץ מוסיפים אותו כשרת מרוחק (HTTP) עם אותה כתובת URL.

הרשומה במרשם מצהירה על שתי כותרות HTTP (headers) לחיבור: Authorization (סודי) ו-X-Doc-Cheap-Api-Key (סודי). כותרת סודית נושאת בדרך כלל מפתח API או טוקן שהשירות מנפיק; לקוחות שמקבלים כותרות מותאמות אישית מגדירים אותן יחד עם כתובת ה-URL של השרת.

אפשר גם להריץ אותו באופן מקומי מתוך חבילת Node.js שפורסמה במרשם npm: @doc-cheap/mcp, גרסה 0.3.9. הוא משתמש ב-MCP על גבי stdio, ולכן הלקוח מפעיל אותו כתוכנה ומתקשר איתו דרך קלט ופלט סטנדרטיים. כדי להריץ אותו צריך Node.js; לקוחות מפעילים אותו בדרך כלל עם npx - הפקודה המקובלת היא npx -y @doc-cheap/mcp@0.3.9. הוא קורא את משתני הסביבה האלה: DOC_CHEAP_API_KEY (סודי) ו-DOC_CHEAP_API_BASE; יש להגדיר אותם בתצורת הלקוח עבור השרת הזה.

אפשר גם להריץ אותו באופן מקומי מתוך MCP Bundle: ארכיון יחיד להורדה שמכיל שרת מקומי ומניפסט שמתאר אותו: https://gitlab.com/doccheap/ocr-mcp/-/releases/v0.3.9/downloads/doc-cheap-0.3.9.mcpb, גרסה 0.3.9. הוא משתמש ב-MCP על גבי stdio, ולכן הלקוח מפעיל אותו כתוכנה ומתקשר איתו דרך קלט ופלט סטנדרטיים. כדי להריץ אותו צריך לקוח שמתקין MCP Bundles; את הקובץ פותחים בלקוח הזה או מוסיפים אליו.

בפורמט ה-JSON של mcpServers, שלקוחות MCP רבים לדסקטופ ולעורכי קוד קוראים, הרשומה נראית כך (מצייני מקום בסוגריים זוויתיים):

{
  "mcpServers": {
    "mcp": {
      "command": "npx",
      "args": [
        "-y",
        "@doc-cheap/mcp@0.3.9"
      ],
      "env": {
        "DOC_CHEAP_API_KEY": "<סוד>",
        "DOC_CHEAP_API_BASE": "<ערך>"
      }
    }
  }
}

נגזר מהרשומה במרשם; הבדיקה החיה למעלה מראה רק אם נקודת הקצה השיבה. מה השרת עושה, ובאילו תנאים, נקבע על ידי המפרסם שלו; כדאי לבדוק את מאגר הקוד או את האתר שלו לפני שנותנים לו גישה לחשבונות או לקבצים שלך. איך מוסיפים שרת MCP לעוזר AI · לפני שמתחברים