ai·rete·rag

ai·rete·rag הוא שרת MCP מרוחק: אין מה להתקין. נקודות הקצה שלו הן https://ai-rete-rag.com/mcp ו-https://ai-rete-rag.com/mcp/auth, ב-Streamable HTTP. בעוזר שמקבל שרתי MCP מרוחקים (לרוב בהגדרה בשם מחברים, אינטגרציות או כלים) מוסיפים שרת חדש ומזינים את כתובת ה-URL הזו; בלקוח שמוגדר דרך קובץ מוסיפים אותו כשרת מרוחק (HTTP) עם אותה כתובת URL.

הרשומה במרשם מצהירה על כותרת HTTP (header) לחיבור: Authorization (סודי). כותרת סודית נושאת בדרך כלל מפתח API או טוקן שהשירות מנפיק; לקוחות שמקבלים כותרות מותאמות אישית מגדירים אותה יחד עם כתובת ה-URL של השרת.

אפשר גם להריץ אותו באופן מקומי מתוך חבילת Python שפורסמה ב-PyPI: ai-rete-rag-mcp, גרסה 0.9.0. הוא משתמש ב-MCP על גבי stdio, ולכן הלקוח מפעיל אותו כתוכנה ומתקשר איתו דרך קלט ופלט סטנדרטיים. כדי להריץ אותו צריך Python; לקוחות מפעילים אותו בדרך כלל עם uvx (מתוך uv) או אחרי pip install - הפקודה המקובלת היא uvx ai-rete-rag-mcp. הוא קורא את משתני הסביבה האלה: AI_RETE_RAG_API_KEY (חובה, סודי) ו-AI_RETE_RAG_API_URL; יש להגדיר אותם בתצורת הלקוח עבור השרת הזה.

בפורמט ה-JSON של mcpServers, שלקוחות MCP רבים לדסקטופ ולעורכי קוד קוראים, הרשומה נראית כך (מצייני מקום בסוגריים זוויתיים):

{
  "mcpServers": {
    "ai-rete-rag-mcp": {
      "command": "uvx",
      "args": [
        "ai-rete-rag-mcp"
      ],
      "env": {
        "AI_RETE_RAG_API_KEY": "<סוד>",
        "AI_RETE_RAG_API_URL": "<ערך>"
      }
    }
  }
}

נגזר מהרשומה במרשם; הבדיקה החיה למעלה מראה רק אם נקודת הקצה השיבה. מה השרת עושה, ובאילו תנאים, נקבע על ידי המפרסם שלו; כדאי לבדוק את מאגר הקוד או את האתר שלו לפני שנותנים לו גישה לחשבונות או לקבצים שלך. איך מוסיפים שרת MCP לעוזר AI · לפני שמתחברים