neuronsearchlab.com

neuronsearchlab.com הוא שרת MCP מרוחק: אין מה להתקין. נקודת הקצה שלו היא https://console.neuronsearchlab.com/api/mcp, ב-Streamable HTTP. בעוזר שמקבל שרתי MCP מרוחקים (לרוב בהגדרה בשם מחברים, אינטגרציות או כלים) מוסיפים שרת חדש ומזינים את כתובת ה-URL הזו; בלקוח שמוגדר דרך קובץ מוסיפים אותו כשרת מרוחק (HTTP) עם אותה כתובת URL.

הרשומה במרשם מצהירה על כותרת HTTP (header) לחיבור: Authorization (סודי). כותרת סודית נושאת בדרך כלל מפתח API או טוקן שהשירות מנפיק; לקוחות שמקבלים כותרות מותאמות אישית מגדירים אותה יחד עם כתובת ה-URL של השרת.

אפשר גם להריץ אותו באופן מקומי מתוך חבילת Node.js שפורסמה במרשם npm: @neuronsearchlab/mcp, גרסה 1.2.0. הוא משתמש ב-MCP על גבי stdio, ולכן הלקוח מפעיל אותו כתוכנה ומתקשר איתו דרך קלט ופלט סטנדרטיים. כדי להריץ אותו צריך Node.js; לקוחות מפעילים אותו בדרך כלל עם npx - הפקודה המקובלת היא npx -y @neuronsearchlab/mcp@1.2.0. הוא קורא את משתני הסביבה האלה: NSL_CLIENT_ID (סודי), NSL_CLIENT_SECRET (סודי), NSL_PLATFORM_MODE ו-NSL_API_KEY (סודי); יש להגדיר אותם בתצורת הלקוח עבור השרת הזה.

בפורמט ה-JSON של mcpServers, שלקוחות MCP רבים לדסקטופ ולעורכי קוד קוראים, הרשומה נראית כך (מצייני מקום בסוגריים זוויתיים):

{
  "mcpServers": {
    "mcp": {
      "command": "npx",
      "args": [
        "-y",
        "@neuronsearchlab/mcp@1.2.0"
      ],
      "env": {
        "NSL_CLIENT_ID": "<סוד>",
        "NSL_CLIENT_SECRET": "<סוד>",
        "NSL_PLATFORM_MODE": "<ערך>",
        "NSL_API_KEY": "<סוד>"
      }
    }
  }
}

נגזר מהרשומה במרשם; הבדיקה החיה למעלה מראה רק אם נקודת הקצה השיבה. מה השרת עושה, ובאילו תנאים, נקבע על ידי המפרסם שלו; כדאי לבדוק את מאגר הקוד או את האתר שלו לפני שנותנים לו גישה לחשבונות או לקבצים שלך. איך מוסיפים שרת MCP לעוזר AI · לפני שמתחברים