Datris

Datris רץ באופן מקומי מתוך חבילת Python שפורסמה ב-PyPI: datris-mcp-server, גרסה 1.42.0. הוא משתמש ב-MCP על גבי stdio, ולכן הלקוח מפעיל אותו כתוכנה ומתקשר איתו דרך קלט ופלט סטנדרטיים. כדי להריץ אותו צריך Python; לקוחות מפעילים אותו בדרך כלל עם uvx (מתוך uv) או אחרי pip install - הפקודה המקובלת היא uvx datris-mcp-server. הוא קורא את משתני הסביבה האלה: DATRIS_API_URL (חובה) ו-DATRIS_API_KEY (סודי); יש להגדיר אותם בתצורת הלקוח עבור השרת הזה.

Datris רץ באופן מקומי מתוך אימג' של קונטיינר במרשם OCI כמו Docker Hub או GitHub Container Registry: docker.io/datrisai/datris-mcp-server:1.42.0. החבילה מפעילה שרת מקומי שמשתמש ב-MCP על גבי Streamable HTTP; לאחר מכן הלקוח מתחבר אליו לפי כתובת URL (הרשומה מציינת את docker כסביבת הריצה). הוא קורא את משתני הסביבה האלה: DATRIS_API_URL (חובה) ו-DATRIS_API_KEY (סודי); יש להגדיר אותם בתצורת הלקוח עבור השרת הזה.

בפורמט ה-JSON של mcpServers, שלקוחות MCP רבים לדסקטופ ולעורכי קוד קוראים, הרשומה נראית כך (מצייני מקום בסוגריים זוויתיים):

{
  "mcpServers": {
    "datris": {
      "command": "uvx",
      "args": [
        "datris-mcp-server"
      ],
      "env": {
        "DATRIS_API_URL": "<ערך>",
        "DATRIS_API_KEY": "<סוד>"
      }
    }
  }
}

נגזר מהרשומה במרשם, ולא נבדק כאן. מה השרת עושה, ובאילו תנאים, נקבע על ידי המפרסם שלו; כדאי לבדוק את מאגר הקוד או את האתר שלו לפני שנותנים לו גישה לחשבונות או לקבצים שלך. איך מוסיפים שרת MCP לעוזר AI · לפני שמתחברים