Sentimatix

Sentimatix הוא שרת MCP מרוחק: אין מה להתקין. נקודת הקצה שלו היא https://sentimatix-mcp.up.railway.app/mcp, ב-Streamable HTTP. בעוזר שמקבל שרתי MCP מרוחקים (לרוב בהגדרה בשם מחברים, אינטגרציות או כלים) מוסיפים שרת חדש ומזינים את כתובת ה-URL הזו; בלקוח שמוגדר דרך קובץ מוסיפים אותו כשרת מרוחק (HTTP) עם אותה כתובת URL.

הוא מפרט גם נקודת קצה בשכבת התעבורה הישנה יותר SSE: https://sentimatix-mcp.up.railway.app/sse. לקוחות שתומכים בשרתים מרוחקים עדיין מקבלים בדרך כלל נקודות קצה SSE, אף שהפרוטוקול מעדיף כיום את Streamable HTTP.

ברשומה במרשם לא מוצהרות כותרות. אם השרת דורש התחברות, לקוח שתומך בהרשאות MCP פותח את דף ההתחברות של השירות עצמו בחיבור הראשון.

אפשר גם להריץ אותו באופן מקומי מתוך חבילת Python שפורסמה ב-PyPI: sentimatix-mcp, גרסה 1.0.2. הוא משתמש ב-MCP על גבי stdio, ולכן הלקוח מפעיל אותו כתוכנה ומתקשר איתו דרך קלט ופלט סטנדרטיים. כדי להריץ אותו צריך Python; לקוחות מפעילים אותו בדרך כלל עם uvx (מתוך uv) או אחרי pip install - הפקודה המקובלת היא uvx sentimatix-mcp. הוא קורא את משתני הסביבה האלה: BACKEND_API_URL ו-SENTIMATIX_API_KEY (סודי); יש להגדיר אותם בתצורת הלקוח עבור השרת הזה.

בפורמט ה-JSON של mcpServers, שלקוחות MCP רבים לדסקטופ ולעורכי קוד קוראים, הרשומה נראית כך (מצייני מקום בסוגריים זוויתיים):

{
  "mcpServers": {
    "sentimatix": {
      "command": "uvx",
      "args": [
        "sentimatix-mcp"
      ],
      "env": {
        "BACKEND_API_URL": "<ערך>",
        "SENTIMATIX_API_KEY": "<סוד>"
      }
    }
  }
}

נגזר מהרשומה במרשם; הבדיקה החיה למעלה מראה רק אם נקודת הקצה השיבה. מה השרת עושה, ובאילו תנאים, נקבע על ידי המפרסם שלו; כדאי לבדוק את מאגר הקוד או את האתר שלו לפני שנותנים לו גישה לחשבונות או לקבצים שלך. איך מוסיפים שרת MCP לעוזר AI · לפני שמתחברים