Web Fetcher

Web Fetcher רץ באופן מקומי מתוך חבילת Node.js שפורסמה במרשם npm: mcp-server-web-fetcher, גרסה 0.1.0. הוא משתמש ב-MCP על גבי stdio, ולכן הלקוח מפעיל אותו כתוכנה ומתקשר איתו דרך קלט ופלט סטנדרטיים. כדי להריץ אותו צריך Node.js; לקוחות מפעילים אותו בדרך כלל עם npx - הפקודה המקובלת היא npx -y mcp-server-web-fetcher@0.1.0. הוא קורא את משתני הסביבה האלה: WEB_FETCHER_TIMEOUT_MS, WEB_FETCHER_MAX_BYTES, WEB_FETCHER_USER_AGENT, WEB_FETCHER_ALLOW_PRIVATE_HOSTS ו-WEB_FETCHER_RESPECT_ROBOTS; יש להגדיר אותם בתצורת הלקוח עבור השרת הזה.

בפורמט ה-JSON של mcpServers, שלקוחות MCP רבים לדסקטופ ולעורכי קוד קוראים, הרשומה נראית כך (מצייני מקום בסוגריים זוויתיים):

{
  "mcpServers": {
    "web-fetcher": {
      "command": "npx",
      "args": [
        "-y",
        "mcp-server-web-fetcher@0.1.0"
      ],
      "env": {
        "WEB_FETCHER_TIMEOUT_MS": "<ערך>",
        "WEB_FETCHER_MAX_BYTES": "<ערך>",
        "WEB_FETCHER_USER_AGENT": "<ערך>",
        "WEB_FETCHER_ALLOW_PRIVATE_HOSTS": "<ערך>",
        "WEB_FETCHER_RESPECT_ROBOTS": "<ערך>"
      }
    }
  }
}

נגזר מהרשומה במרשם, ולא נבדק כאן. מה השרת עושה, ובאילו תנאים, נקבע על ידי המפרסם שלו; כדאי לבדוק את מאגר הקוד או את האתר שלו לפני שנותנים לו גישה לחשבונות או לקבצים שלך. איך מוסיפים שרת MCP לעוזר AI · לפני שמתחברים